תפקיד פמוטידין ושאר תרופות נגד רפלוקס קיבתי-ושטי בטיפול בקורונה: מחקר פיילוט.

ממצאים עיקריים

סקר אנונימי מקוון נשלח בדוא"ל למטופלים בוגרים כדי לאסוף נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית, היסטוריית תרופות, שכיחות תסמינים המשוייכים לקורונה, חשיפה אפשרית ל-SARS-CoV-2, ותוצאות כל בדיקת PCR או בדיקה סרולוגית לקורונה.

המחקר ביקש למצוא קשר, חיובי או שלילי, בין השימוש בפמוטידין ותסמינים של קורונה.

מבין 307 המטופלים שענו על הסקר, 15 דיווחו על שימוש בפמוטידין במינון ממוצע של 33 מ"ג ביום, ולא בכל תרופה אחרת.

מטופלים שנטלו פמוטידין דיווחו על תסמינים של קורונה שנמשכו 6.31 ימים, לעומת 10 ימים אצל חולים שלא נטלו פמוטידין, אך הבדל זה לא נחשב למשמעותי סטטיסטית.

המחקר לא מצא קשר בין שימוש בפמוטידין לבין שכיחות נמוכה יותר של קורונה.

המספר הנמוך של משתמשים בפמוטידין בלבד (15 מטופלים) עושה הסקת מסקנות כלשהן למאתגרת במיוחד.

Journal of Voice

Publication Date: ינואר 20, 2021
Peer Reviewed: Yes
Publication Type: Original | Clinical Retrospective
DOI: https://www.doi.org/10.1016/j.jvoice.2021.01.007

Role of Famotidine and Other Acid Reflux Medications for SARS-CoV-2: A Pilot Study

Bailey Balouch, Swetha Vontela, Heather Yeakel, Ghiath Alnouri, Robert T. Sataloff

Abstract

Infection with severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (SARS-CoV-2) is responsible for the coronavirus-19 disease (COVID-19) pandemic. The H-2 blocker famotidine has been suggested as an FDA-approved drug that could potentially be repurposed for treatment of COVID-19. Famotidine has since been shown to improve patient outcomes and reduce symptom severity in patients acutely ill with COVID-19. Other studies have suggested that proton pump inhibitors (PPIs) might have an association with COVID-19.

Objective:
The purpose of the present study was to determine whether famotidine or any other antireflux medications have a prophylactic or detrimental effect for SARS-CoV-2 infection when taken regularly for the management of acid reflux.

Methods:
An anonymous, web-based survey was distributed via email to adult otolaryngology patients to collect demographic data, past medical history, medication history, incidence of symptoms associated with COVID-19, potential exposure to SARS-CoV-2, and results of any PCR or serological testing. Associations between reflux medications and incidence of COVID-19 cases were analyzed. Statistical analysis was performed using SPSS. Chi-square with Fisher's exact test, Point-Biserial correlation, Kendall's-tau-b, independent samples t test, and the Mann-Whitney U test were used as appropriate. A binary logistic regression model was fit to determine probability of COVID-19 cases after adjustment for other risk factors.

Results:
There were 307 patients who responded to the survey. The average age of respondents was 52.63 ± 17.03. Famotidine use was not associated with incidence of laboratory-confirmed (P= 0.717) or symptomatically suspected (P= 0.876) COVID-19. No other reflux medications were found to be significant predictors for laboratory-confirmed or suspected COVID-19 (P> 0.05). Younger age (odds ratio [OR] = 1.043, 95% CI: 1.020-1.065, P< 0.001), high risk obesity (OR = 4.005, 95% CI: 1.449-11.069, P= 0.007), and use of a corticosteroid nasal spray (OR = 3.529, 95% CI: 1.352-9.211, P= 0.010) were significant predictors for symptomatically suspected COVID-19 cases. Conclusions: There was no association between incidence of COVID-19 and use of reflux medications, including famotidine at doses used orally to manage reflux and high dose PPIs. Reflux medications did not protect against or increase the risk of COVID-19.